תרבות חגים ומועדים
מימי קבוצת החוגים במעיין חרוד ועד עצם היום הייתה התרבות לכל ביטוייה בדמה של בית-השיטה. מיזוג יוצאי המחנות-העולים עם ה”פולנים” וה”ייקים” יצר חג ומועד ייחודיים. בצד חגי היהדות שנצבעו בעונות החקלאיות והטבע עוצבו לדורות חגי ומועדי המקום.
כך הפך ליל ראש השנה לערב שירה סוחף. כך נהיה יום הכיפורים לשילוב של כל נדרי עם אזכרה לנפטרי השנה היוצאת. בצמוד לסוכות נחוג הכ”ה בתשרי הוא חג המשק. פסח וטקס העומר עוצבו כשיר תהילה לאביב החקלאי וגם מוטיב סוציאליסטי מצא בהם את מקומו. בצמוד לסוכות נחוג הכ”ה בתשרי הוא חג המשק. חנוכה הפך למפקד אש של חברת הילדים ופורים היה להילולה נפרדת לילדים ולחברים. חג השבועות קיבל את פניו כשיר הלל לעבודת השדה. בצד המועדים הללו פרחה תרבות של חוגים הן לעיון והן למחול ולספורט. יזכרו לטוב הסרטים שהוקרנו באולם הספורט ולמן העשורים השביעי והשמיני עם הופעת הטלביזיה החלו שידורי בית-השיטה ובעשורים האחרונים פורחת התקשורת האינטרנטית.
מקום ייחודי נשמר ליום הזיכרון לשואה וליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מועד שאוסף אליו את קהילת בית-השיטה ותפוצותיה מדי שנה ובמידה של קדושה למן האובדן שחוותה בית-השיטה במלחמת יום הכיפורים.