הגן הרב הגילי שממנו עברו בוגריו הישר לכתה ב’ וראש וראשון בית- הספר המקומי, מכתה ב’ ועד י”ב, היו מקור כח וגאווה לחברה כולה. סולם הכתות חולק לשכבה הצעירה, הבינונית והבוגרת ולמן כתה ז’ התקבלו תלמידיה לחברת-הילדים, אוטונומיה של הנערים המודרכת על ידי השכבה הבוגרת. זו נחלקה בין שלושת ה”בתים”: כחול, אדום וירוק שהפכו תעודת הזהות של כל בן ובת. כך בימי הספורט, וכך בגיוסים לענפי השדה. חברת הילדים חגגה בכוחות עצמה חג ומועד ותרמה את שלה גם לחנוכה ולפסח של כלל הציבור. טיולי המדבר וסיני היו למבחן הבגרות של הנערים.
למן העשור התשיעי לקיום בית-השיטה נסגרו בתי הילדים והונהגה לינה משפחתית. בסמוך לכך תמו 50 שנות בית-הספר ובני הקיבוץ שובצו לבתי- הספר האזוריים והפעילות שלאחר שעות הלמידה מאורגנת בשלושה מתנ”סים.